אמאל'ה הילד בן שנתיים

חן סקלס, מנחת הורים

הילד שלך הגיע לגיל שנתיים. הוא מסוגל לבצע פעולות שונות בעצמו, רוכש שפה וכישורי תקשורת ומסוגל לבטא עצמו בצורה טובה. הוא כבר לא חסר אונים. בעצם זה בדיוק מה שרצית - שיגדל, יתפתח ויתבגר באופן תקין ובריא. אז למה קוראים לו גיל שנתיים הנורא?

סביב גיל שנתיים, לפעמים גם לפני, מתחיל תהליך רגשי עמוק ועוצמתי אצל הפעוט. הסערה הרגשית הזאת מתבטאת הרבה פעמים בהתקפי זעם קשים, מלווים בבכי, צעקות, השתטחויות ובאופן כללי נחווה כהתפרקות אחת גדולה. חשוב להיות אמפטיים, להכיל ולהבין ויחד עם זאת חשוב לשים גבולות. הפכפכות, בלבול או חוסר עקביות של ההורים, מעוררים תחושות של חרדה אצל הילדים ומונע ביטחון שמאפשר להתאמן, לנסות, ליפול ולקום שוב.

 

אפשר לאפיין את גיל שנתיים בכמה תהליכים מקבילים:

 

תהליך הנפרדות מאמו צובר תאוצה והוא מגלה שיש לו כוחות ויכולות.

- מה עושים? חשוב לקבל את הצורך שלו בעצמאות ולהיות מוכנים לשחרר, שיוכל לגבש את העצמי שלו ולהיות פחות זקוק לאמו.

 

בלבול ואמביוולנטיות - מצד אחד – אני יכול לבד! לרוץ, לקפוץ, לבנות, לשחק, לאכול. מצד שני – אני עדין קטן וחסר ניסיון ומאד זקוק לחסות המבוגר.

- מה עושים? מגלים גמישות ורגישות – לעיתים לאתגר אותו במשימות חדשות ולעיתים להיות עבורו עוגן חם ויציב של נחמה ורכות.

 

גילוי הזהות דרך מאבק - הילד שלכם לומד לעמוד על שלו, לבחור את מה שהוא מעדיף, לדרוש לעצמו את מה שחשוב לו. דרך המאבק הזה לומד הילד על עצמו, מכיר את כוחותיו בעולם, מבין מה הוא יכול ומה לא.

- מה עושים? כשמתפתח מאבק או התקף זעם, לא נבהלים, נשארים איתנים ומבינים. יחד עם הקשבה אמיתית לבקשות של הילד, חשוב להישאר נאמנים לגבול אותו בחרתם להציב, לעמוד מאחורי ההחלטה שלכם תוך כדי אמפתיה כלפי כאבו של הילד. אפשר לשקף לו בקול שקט את רגשותיו, לומר שאתם מבינים אותו, להסביר בקצרה את המצב.

 

דחף יצר שליטה - בגלל הצורך להוכיח את העצמאות שלו ואת היכולות המפותחות שלו, הפעוט נהיה "רודן קטן". מדובר בדחף טבעי וחזק ולא בהחלטה רציונאלית, או בתכונת אופי חדשה שאתם מגלים על ילדיכם. זה שלב התפתחותי.

- מה עושים? מחזקים ומשבחים אותו על גילויי עצמאות. מעודדים לנסות דברים חדשים (אתה חושב שתוכל לנעול את הסנדלים שלך לבד?), לכבוש אתגרים חדשים (וואו, שמתי לב שהיום טיפסת עד המגלשה הגבוהה) ואפילו להיות אחראי על משהו בבית (לתת אוכל לכלב/חתול, להשקות עציצים וכו'). כדאי לספק לו תמיד שתים-שלוש אפשרויות ולתת לו את הזכות לבחור (אתה רוצה ללבוש את החולצה הזאת? או זאת?).